#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכות קודם קריאת המגילה 1) בלילה 2) ביום?	"1) על מקרא מגילה, שעשה נסים, שהחיינו 2) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין מברכין שהחיינו ביום, אבל ר&quot;ת והרא&quot;ש ס&quot;ל דמברכין אפי&#x27; ביום שעיקר מצות קריאתה ביום (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;). להלכה, המחבר ס&quot;ל כהרמב&quot;ם, והרמ&quot;א פסק כשאר ראשונים שמברכים [ומהר&quot;ם היה נוהג לברך שהחיינו בלחש בשעה שהקהל אמרו אמן, ואנו נוהגין לברך שהחיינו אף ביום (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) שיברך שהחיינו ביום ואין לשנות] [וכ&quot;ת מאי שנא משהחיינו על עשיית סוכה מערב סוכות דאינו חוזר ומברך בסוכות, י&quot;ל דשאני מגילה דעיקר הנס היה ביום, ועוד מן הראוי לברך שהחיינו על שאר מצות היום אלא שלא קבעו ברכה לכך (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)]"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין מברכין לשמוע מקרא מגילה דומיא דשופר?	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דעיקר מצות מגילה הוא הקריאה וכמ&quot;ש דיוצא אפי&#x27; אם לא השמיע לאזנו משא&quot;כ בשופר העיקר מצוה הוא השמיעה ולא התקיעה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה מצות מכוונים להוציא בברכת שהחיינו?	"כתב השל&quot;ה שיכוין להוציא גם משלוח מנות וסעודת פורים [והוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מתנות לאביונים, וכ&quot;כ החיי&quot;א (כלל קנ&quot;ה סעי&#x27; כ&quot;ז) וקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קמ&quot;א סעי&#x27; י&quot;ב)], וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דהיינו ביום כי זמנם ביום (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הש&quot;ץ לכוין להוציא הציבור בשהחיינו על מצות אלו?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דצריך לכוין להוציאם דצריך כוונה שומע ומשמיע (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {וצ&quot;ע למה לא סגי בכוונה להוציאם בברכת שהחיינו וכל אחד יכוין לכל מצוה שירצה}"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאין לו מגילה, האם הוא מברך שהחיינו על שאר מצות היום?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;, ע&quot;פ לבושי שרד) דאינו יכול לברך עליהם שהם דברים הנהוג בכל יום ובכל שבת ויו&quot;ט, ועוד לא תקנו שום ברכה עליהם וכי היכי דלא תקנו לברך אשר קדשנו במצותיו וצוינו על משלוח מנות וכדומה כך לא תקנו לברך שהחיינו עליהם, אכן השיג עליו המור וקציעה דבאמת יכול לברך שהחיינו מפני תוקפו של נס ושפיר מברכין שהחיינו בשעת הסעודה, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה ושהחיינו) דלפי&quot;ז יכול לברך ג&quot;כ שעשה נסים [וכ&quot;כ המאירי בענין חנוכה, וה&quot;ה בענין פורים] וזהו דוקא כשלא היה לו מגילה בלילה אבל אם כבר בירך הברכות בלילה לכו&quot;ע כבר יצא ואינו יכול לברך ביום אם אין לו מגילה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והביה&quot;ל מצדד דאפשר לומר דהמג&quot;א מיירי כשהיה לו מגילה בלילה על כן כתב דאינו יכול לברך ביום משום תוקפו של יום אבל אם אין לו מגילה בלילה אפשר דמודה להמור וקציעה דיכול לברך משום תוקפו של יום, ואח&quot;כ הביא ברכי יוסף דכתב דמי שאין לו מגילה כלל יברך שהחיינו ולא שעשה נסים והאחרונים כתבו שלא לברך אף שהחיינו [ולא ידע הביה&quot;ל מי הוא אחרונים אלו דכבר כתב דאינו מוכח כלום ממג&quot;א], והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע למעשה, וכן מסתפק השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תרע&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;) לענין חנוכה אם יכול לברך שהחיינו [ושעשה נסים] בחנוכה בליל שמיני אם אין לו נרות"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האבל בעל קורא?	"אין האבל [תוך י&quot;ב חודש להוריו או ל&#x27; יום לשאר קרוביו (שעה&quot;צ סי&#x27; תרע&quot;א ס&quot;ק נ&#x27;)] אומר שהחיינו להוציא רבים ידי חובתם אלא אדם אחר יאמר הברכות והאבל יקרא המגילה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) וכמ&quot;ש ברמ&quot;א בשם הגהות אשר&quot;י דאדם אחר יכול לומר הברכות בין מלפניה בין לאחריה [ודלא כריטב&quot;א דס&quot;ל דבברכות דלפניה הקורא עצמו חייב לברך (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], אבל למעשה הרבה מקילין שהאבל יברך הברכות (שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; קמ&quot;ו, גשר החיים סי&#x27; כ&quot;ג אות ד&#x27; סעי&#x27; ז&#x27;, קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; א&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרע&quot;א סעי&#x27; ז&#x27;) דאבל לא יברך שהחיינו בציבור כשמדליק בביהכ&quot;נ אע&quot;פ שאינו מוציא אחרים ידי חובתם דמינכר דהוא עת שמחה אבל בבית יכול לברך שהחיינו, ובכל אופן כתב המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרצ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ב) דלכתחילה אדם אחר יקרא המגילה בביהכ&quot;נ אם הוא יודע הנקודות וטעמים"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעל קורא נשתתק באמצע הקריאה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דצריך לחזור לראש המגילה דומיא דקריאת התורה אבל א&quot;צ לחזור ולברך הברכות דיוצא בברכת הראשון, אכן הדגול מרבבה ועוד אחרונים השיגו עליו דקריאת המגילה אינו דומה לקריאת התורה אלא לשופר דהוא מוציא את הקהל וא&quot;כ יכול להמשיך ממקום שפסק הראשון [והיינו אפי&#x27; אם הבעל קורא עדיין לא שמע החצי הראשון ואינו יוצא בקריאה זו אפ&quot;ה הוא כשר להמשיך הקריאה ונחשב כבר חיובא (שערי אפרים ש&quot;ו סעי&#x27; ס&#x27;)], והכריע השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) דמעיקר הדין קיי&quot;ל כהדגול מרבבה ושאר אחרונים אבל אם רק קרא מקצת פסוקים וליכא טרחא לחזור לראש או רוב הציבור מסכימים שיתחיל לראש [כגון ליל מוצאי שבת שאינם מתענים] טוב לחזור לראש שלא יהיו נפשם עגומה בקריאה לחצאין {אגב, ש&quot;מ דלגבי מילתא דטרחא דציבורא אזלינן בתר רוב הציבור ולא בתר עשרה אנשים לבד, ופשוט הוא}"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה לאחר קריאת המגילה?	"בא&quot;י אמ&quot;ה הרב את ריבנו [הטור גרס הקל הרב, אבל רב עמרם כתב דאין אומרים הקל דכבר אמרנו אלקנו מלך העולם (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרנו [ובטור יש גרסא לומר הנפרע תחילה אבל כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דטוב יותר לומר אחרונה כדי שתהיה מעין חתימה, וגם אין אומרים הקל הנפרע דאמרינן קל בחתימה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ועי&#x27; בב&quot;ח דמיישב הגרסא דאסתר הזכירה שם זה של חסד בתפילתה קלי קלי למה עזבתני, ע&quot;ש, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דבזמן החורבן ליכא שם הוי&quot;ה אלא שם קל], בא&quot;י הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם הקל המושיע [ואע&quot;פ שאין חותמים בשתים מ&quot;מ הני שייכי אהדדי דאין תשועה שלימה אלא אם נפרע לנו מאויבינו וגם הושיענו מידם ולא נפקד ממנו איש (ב&quot;י בשם ארחות חיים)].&lt;br&gt;איתא בגמ&#x27; דתלוי במנהג המקום אם מברכים הרב את ריבנו והאידנא נוהגים לברכו (טור)"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הביאור בחמשה לשונות אלו?	ביאר הב&quot;י שיש חמשה ענינים בברכה זו:&lt;br&gt;1) הרב את ריבנו - כנגד האויבים הבאים עלינו ושלא בטענה אלא בזדון לעשות מריבה&lt;br&gt;2) הדן את דיננו - כנגד האויבים הבאים עלינו בטענה ואומרים שיש להם דין עלינו&lt;br&gt;3) הנוקם את נקמתנו - כנגד האובים הבאים מחמת עונותינו שגרמו שירעו לנו אויבנו מ&quot;מ לאחר שסבלנו עונש עונותינו הקב&quot;ה נוקם נקמתנו&lt;br&gt;4) המשלם גמול לכל אויבי נפשנו - כנגד אויבים מלב ונפש שתמיד חורשים עלינו רעות, ולהם הקב&quot;ה מודד מדה כנגד מדה וזהו לשון גמול&lt;br&gt;5) הנפרע לנו מצרנו - כנגד האויבים שאינם שונאים אותנו בדוקא אלא סתם שדרכם לעשות רע תמיד או לשמוע אל אדוניהם, ולהם אין הקב&quot;ה חושש לשלם מדה כנגד מדה כי לא דעת להם ולא תבונה&lt;br&gt;בא&quot;י הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם הקל המושיע - ביאר הב&quot;י דאינו טוב לשמוח בנזקי שום אדם וכמ&quot;ש ויחד יתרו על כן חותמים שהתכלית לישועת כלל ישראל ולא לנקמה כנגד הגוים א&quot;נ דלפעמים כשמלך נוקם לצוררי אוהביו כבר נרהגו אוהביו ואין תכלית להם על כן אנו אומרים שבהקב&quot;ה אינו כן אלא נפרע מהצוררים ומושיע את ישראל	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא בירך הברכות?	"הברכות אינן מעכבין לא לפניה ולא לאחריה, ומ&quot;מ אם נזכר באמצע הקריאה שלא בירך יברך בין הפרקים דלא חמיר מק&quot;ש דקיי&quot;ל דבין הפרקים שואל מפני הכבוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), וכן ראינו לעיל (סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; י&quot;ג) דמותר להפסיק באמצע הקריאה מעניני המגילה, ולפיכך אומרים בשם ריש&quot;א דיכול לברך בשעה שמכין המן (פסק&quot;ת הע&#x27; 8)"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע ברכה זו לא נחשב כברכה הסמוכה לחברתה?	"1) תי&#x27; הר&quot;ן דלא קאי אמגילה אלא ברכה בפנ&quot;ע שנתקנה על הנס&lt;br&gt;2) המקור חיים תי&#x27; דתקנוה דוגמא לקריאת התורה&lt;br&gt;3) לענ&quot;ד י&quot;ל דכיון דברכה ראשונה קצרה אם הברכה שניה לא יתחיל בברוך יהא נראה כברכה אחת"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים הפיוט דאשר הניא?	"רק בלילה אבל ביום אין אומרים אותה דהרי אומרים הפיוטים בקרובץ (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ונראה דאפי&#x27; במקומות שאין אומרים הקרובץ מ&quot;מ לא נתקנו לומר אשר הניא אלא בלילה}, אבל שושנת יעקב אומרים אף ביום דצריכים להזכיר ארור המן וברוך מרדכי וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; ט&quot;ז) (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד אומר הברכות 1) דלפניה 2) דלאחריה?	"1) כן (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 2) הב&quot;י הביא מארחות חיים בשם ירושלמי דאין אומרים הרב את ריבנו אלא בציבור, וכ&quot;כ הרמ&quot;א [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דהיא ברכת הודאה משום פרסומי ניסא ולא נתקנה אלא בציבור], אבל הא&quot;ר הוכיח מכמה פוסקים שמברך אפי&#x27; ביחיד, והגר&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) מדחה הירושלמי דמיירי בברכת התורה, אבל למעשה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) דיחיד לא יברך דהברכה תלוי במנהג ומי יאמר שנתפשט המנהג לברך ביחיד, אמנם כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דראוי לברכו בלא שם ומלכות, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ג&quot;כ לא מצא הירושלמי ולפיכך מסיים דכמדומה שכן מנהג העולם לברך אפי&#x27; ביחיד"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מצטרף לעשרה לענין ברכת הרב את ריבנו?	"כבר כתבנו למעלה (סי&#x27; תר&quot;צ) דאפי&#x27; מי ששמע המגילה מצטרף לעשרה לגבי קריאה שלא בזמנו, וה&quot;ה לענין הרב את ריבנו מצטרפין אפי&#x27; תשעה שכבר שמעו המגילה דהעיקר הוא הפרסומי ניסא (קובץ הלכות פי&quot;א סעי&#x27; י&#x27;), ולענין צירוף עשרה של נשים נקטו הפוסקים (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) דאין אומרים הרב את ריבנו {אבל קצת צ&quot;ע דכבר כתבנו לעיל (סי&#x27; תר&quot;צ) דעשרה נשים לבד מצרטפין לענין קריאה שלא בזמנה דלא שייך הסברא דפריצות וכו&#x27; וה&quot;נ יצטרפו, וצ&quot;ע}"	סימן תרצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבעל קורא לדבר באמצע הקריאה?	"הבעל העיטור ס&quot;ל דכיון דברכה זו אינו אלא מנהג אין לגעור במי ששח באמצע הקריאה, אבל הטור השיג עליו דסוף כל סוף הוא מברך וא&quot;כ אין להפסיק באמצע הקריאה, והב&quot;י מצדד כהבעל העיטור דכיון דאינו מחויב לברך ברכה זו נמצאת דאינו קאי על המגילה וכמ&quot;ש הר&quot;ן אלא הוי שבח והודאה על הנס, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דהבעל קורא מותר להפסיק כמו בקריאת שמע, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ביאר דפשוט דאסור להפסיק באמצע הקריאה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; י&quot;ג) דאסור להפסיק בענינים אחרים [אבל בין הפרקים מותר לשאול מפני הכבוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)], אלא הכא מיירי בין הקריאה להברכה, ועל זה הקיל הבעל העיטור אבל הטור מחמיר, וקיי&quot;ל כהטור דאסור להפסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ובדיעבד אם הבעל קורא שח בין הקריאה לברכה אחרונה לפי הבעל העיטור פשוט דיכול לברך אבל לפי הטור יש לעיין אם יכול לברך (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תרצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי השומע?	"פשוט דאינו יכול לשוח דאז יפסיד מה שאומר הבעל קורא (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שח בין הברכה לתחילת הקריאה?	"הפסיד הברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תרצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בין הפרקים?	השלטי גיבורים מסתפק, והחכמת שלמה כתב קודם איש יהודה וקודם בלילה ההוא, והמחה&quot;ש כתב בין פרשה לפרשה הוי בין הפרקים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)	סימן תרצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיצא כבר האם אפשר להוציא אחרים?	"איתא בר&quot;ה (כ&quot;ט) אע&quot;פ שיצא מוציא [בין בברכות בין בקריאה], אבל אם השומע יודע כיצד לברך או לקרות עדיף טפי לעשותו מעצמו דיש מח&#x27; הפוסקים אם יכול להוציא בקי שלא בעשרה, ומ&quot;מ נוהגין להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרפ&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;"	סימן תרצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא קורא לנשים?	"עדיף טפי לקרות לאחר שיצא בציבור או יכוין שלא לצאת עמהם (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ולגבי הברכה יברכו לשמוע [מקרא] מגילה דיש סוברים שהם מחויבים בשמיעה ולא בקריאה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם) {וה&quot;נ עדיף טפי שהנשים עצמן יברכו}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) ס&quot;ל דעדיף טפי לצאת ביחיד ע&quot;י קריאתו לנשים משיצא מקודם ואח&quot;כ קריאתו שלא לצורך עצמו"	סימן תרצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לקרות המגילה מפלג המנחה?	"כתב התרוה&quot;ד דאם קשה עליו התענית מותר להתפלל מעריב אחר פלג המנחה ואז מותר לקרות המגילה דמגו דהוי לילה לענין מעריב כן הוי לילה לענין קריאת המגילה [וזהו דוקא למי שרגיל ליזהר להתפלל מנחה קודם פלג המנחה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מפלג)], וכן פסק המחבר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט), אכן הפר&quot;ח חולק על התרוה&quot;ד דילפינן מפסוק ולילה ולא דומיה דצריך לקרות בלילה, ומשמע לילה ממש [ואפי&#x27; בין השמשות יש להסתפק אם יוצא דלכאורה ספק דרבנן לקולה אבל מצד שני אפשר דדברי קבלה שאני, ואין להקל אלא באונס גדול (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {ש&quot;מ דאפי&#x27; קריאה בלילה מקרי דברי קבלה, אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ז) כתב דוקא ביום הוי דברי קבלה}], אבל למעשה מבואר מעוד ראשונים (ארחות חיים בשם הראב&quot;ד, מאירי) דיש מקום להקל לחולים ומעוברות לקרות קצת מבעוד יום [דסמכו על זמן של הכפרים להתחיל לקרות ביום י&quot;ג (ברכ&quot;י בשם מאירי, שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;)], והכריע הביה&quot;ל שם דאע&quot;פ שהמחמיר תבא עליו ברכה מ&quot;מ לענין חולה ומצטער יש על מי לסמוך לקרות מבעוד יום קצת, ואפשר דבמקום הדחק גדול אף בציבור יש להקל לקרות אף שאינו לילה גמורה, אבל שלא במקום הדחק אפי&#x27; אם קראה מקצתה קודם צאה&quot;כ צריך לחזור ולקרותה בלא ברכה (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ובשבת, לא יתחיל מפלג המנחה דאין קורין המגילה בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן תרצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לאכול ולישון 2) לטעום, קודם קריאת המגילה?	"1) אסור לאכול קודם קריאת המגילה אפי&#x27; אם התענית קשה לו (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וכן אסור לישון אפי&#x27; אם דעתו לישון מעט, וכל זה אסור גם קודם הקריאה ביום (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ואסור אפי&#x27; חצי שעה קודם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;) [וקצת משמע דמותר ביום מיד אחר קריאת המגילה, אמנם כתב שו&quot;ת אז נדברו (ח&quot;ו סי&#x27; ס&quot;ה) דיזרז לקיים מצות משלוח מנות תחילה {והעולם נוהגין להקל דלגבי מתנות לאביונים כבר נתנו לשליח וגבאי [ויכול לסמוך על חזקה שליח עושה שליחותו לגבי האיסור דרבנן דאכילה קודם], ולגבי משלוח מנות י&quot;ל דהוי כאילו נתמנה שומר דהכל עוסקים במצוה זו וגם מסתמא יקבל מתנות, עי&#x27; פסק&quot;ת (סי&#x27; תרצ&quot;ד אות א&#x27;)} 2) התרוה&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;ט) מחמיר אפי&#x27; בטעימה כדאמרינן בברכות (ד&#x27; ע&quot;ב) דאדם אוכל קימעא והולך לישון, וזהו אפי&#x27; לגבי ק&quot;ש וכ&quot;ש לענין קריאת המגילה דחיישינן שמא תחטפנו שינה דזמנה כל הלילה וגם קריאתה חובה טפי, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) חולק עליו דאדרבה מגילה קיל טפי איידי דחביבה ליה לא אתי למפשע ולפיכך לא אסרו לו ללמוד תורה קודם קריאת המגילה [משא&quot;כ בקריאת שמע ובדיקת חמץ אסור ללמוד], וכיון דקיי&quot;ל לגבי ק&quot;ש ובדיקת חמץ דטעימה מותר [דלא כתרוה&quot;ד] כ&quot;ש דמותר לטעום בקריאת המגילה, ועוד דעיקר קריאת המגילה ביום, וכן מדויק ברמ&quot;א דשינה מלשון התרוה&quot;ד ולא כתב אסור לטעום אלא אסור לאכול, ומ&quot;מ המג&quot;א מסיים דאין להקל לטעום אלא לצורך גדול, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דחולה קצת או מי שקשה לו התענית מותר לטעום קודם קריאת ההמגילה, וזה עדיף מקריאה מפלג דהרי הפר&quot;ח ס&quot;ל דאינו יוצא כלל מפלג {ועדיין צ&quot;ב מהו הענין להחמיר לכתחילה שלא לטעום, מאי שנא מקריאת שמע דאמרינן דמותר לטעום אפי&#x27; שלא לצורך גדול, והא&quot;ר (ס&quot;ק י&quot;א) ביאר דמחמירים כאן מפני שהוא שרוי בתענית וחיישינן שמא ימשיך, אבל הקשה על עצמו מתענית בכורות שמוקדם ליום חמישי דמתירין לו טעימה קודם בדיקת חמץ ולא חיישינן שמא ימשך, ועוד יש להקשות מסי&#x27; תרנ&quot;ב דמחמירים בטעימה בלולב, ועי&#x27; מש&quot;כ שם ע&quot;פ הרוקח דמחמירים במצות הבאים מזמן לזמן, וצ&quot;ל דבדיקת חמץ שאני שהוא מצוה דרבנן ואינו דומה למגילה דהוי דברי קבלה, והשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) היה מקיל בטעימה עם שומר, וא&quot;כ מסתבר דה&quot;ה במגילה דמותר לטעום עם שומר, ולגבי ק&quot;ש דמקילין בטעימה ה&quot;ה דמקילין באכילה עם שומר וכמ&quot;ש המ&quot;ב (סי&#x27; רל&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ח), ולגבי חנוכה נראה דהוי כמו בדיקת חמץ דטעימה מותר ומסתבר דה&quot;ה אכילה ע&quot;י שומר מותר, ואולי חמיר כמגילה דבא לפרסומי ניסא וא&quot;כ אין להקל אלא טעימה עם שומר, וצ&quot;ע}"	סימן תרצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור טעימה?	"כתב הדה&quot;ח דשיעורו כביצה בין פת בין משקין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וביאר המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רל&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) דהיינו משקה המשכר"	סימן תרצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם מהרי&quot;ל דאפי&#x27; חולה לא יאכל קודם מגילה אלא אם יש לו סכנה, והשיג עליו המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) הרי חולה א&quot;צ להתענות כלל תענית אסתר כ&quot;ש דא&quot;צ להחמיר שלא לאכול קודם קריאת המגילה אם טעימה לא מספיק לו וכמ&quot;ש בסי&#x27; פ&quot;ט דחולה מותר לאכול קודם תפילה אע&quot;פ שיש עליו מצות תפילה וק&quot;ש, ומ&quot;מ לכתחילה יעשה שומר שיזכירנו לקרות המגילה אחר אכילתו"	סימן תרצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, לאכול קודם מגילה או לקרות מפלג המנחה?	"התרוה&quot;ד ס&quot;ל דעדיף לקרות מפלג המנחה אפי&#x27; מטעימה, אבל כיון שהפר&quot;ח חולק על התרוה&quot;ד מבואר ממ&quot;ב דעדיף טפי לטעום תחילה, ולגבי אכילה נראה דאם הוא ממש חולה בעצם מותר לו לאכול קודם מגילה א&quot;כ עדיף טפי לאכול ולכתחילה יש למנות שומר אבל אם הוא בריא אלא שקשה עליו התענית אז מדינא אסור לו לאכול וא&quot;כ יש לסמוך על התרוה&quot;ד לקרות מפלג המנחה"	סימן תרצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם קרא המגילה?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דהוי ספק בדברי קבלה ואפשר דלא אמרינן בה ספיקא דרבנן לקולא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ומפמ&quot;ג משמע אפי&#x27; בקריאה של לילה אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ז) כתב דוקא בקריאה של יום"	סימן תרצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגיע סוף זמן קידוש לבנה, והם 1) לא התחילו לקרות המגילה 2) התחילו לקרות המגילה ורק יחידים צריכים לקדש הלבנה 3) התחילו לקרות ורוב הציבור צריכים לקדש הלבנה?	"1) כתב השערי אפרים (ש&quot;ו סעי&#x27; נ&quot;ז) דיקדש הלבנה תחילה דהוא תדיר וזמנה עוברת 2) לא יפסיקו לקדש הלבנה דאין הציבור ימתינו להם 3) אם יהיה להם זמן לקדש הלבנה אח&quot;כ לא יפסיקו באמצע הקריאה אבל אם יגיע הזמן כ&quot;ט י&quot;ב תשצ&quot;ג יפסיקו באמצע הקריאה לקדש הלבנה ואח&quot;כ יגמרו הקריאה"	סימן תרצב סעיף ד		
